סוציוביולוגיה

07/01/2016

 

ההשקפה המקובלת במדע היא שהתנהגות בעלי החיים בעולמינו מתבססת על שני מניעים : שמירת הקיום, והורשת הגנים לדור חדש. אנשי המדע מסבירים תופעות כמו אלטרואיזם, הקרבה עצמית וחיזור כתוצאות משני מניעים אלה. כך למשל דבורה פועלת תקריב את עצמה כהגנה על הכוורת משום שהיא חסרת ערך כמעבירת  גנים (אותה מבצעת  המלכה ), ולחייה יש ערך רק בביצוע מטלות , שהגנה על הכוורת היא אחת מהן.

 

 

החברה המודרנית במאה ה-20 וה- 21 שחררה את האדם (חלקית אולי , בחלק מהמדינות יותר מאחרות, אך המגמה ברורה . ) מכבליו השונים והעלתה את רמת חייו למצב שבו המאבק היומיומי שלו איננו מלחמת הקיום אלא צרכנות אובססיבית. איך ניתן להסביר ,אם כך, את העובדה שהורשת הגנים , שהמאמץ לקיימה הפך להיות אפסי, פחתה בצורה דרמטית ? חברות שלמות , עשירות ומפותחות עומדות בפני כליה בעקבות העובדה שהריבוי הטבעי בהן הפך להיות שלילי. זוהי עובדה הסותרת את הבסיס לתורת התפתחות המינים.

 

האם החברה האנושית מתקרבת לאיטה למצבה של כוורת הדבורים? חברת הדבורים מחולקת לשלוש מעמדות: המלכה , הפועלות והזכרים, שלכל אחד מהם תפקיד מוגדר משלו. בהיסטוריה האנושית היו תמיד מעמדות שונים , ואולם לא נראה שהבדל מעמדי השפיע על הריבוי הטבעי .בחברה הגלובלית נוצר מצב שונה. מחד – אין בנמצא בחברה מעמדות מוגדרים , ומאידך נוצרו פערים ההולכים וגדלים בהכנסות , בידע, ובאפשרויות לפיתוח וקידום. למרות שאין לכאורה פער גדול (חברתית, כלכלית) בין איש הי-טק זוטר לבין פקיד בנק,– "ערכו" החברתי של הפקיד מבחינת אפשרויות התרומה שלו לחברה נמצאת בפער עצום לעומת איש ההי-טק.

 

התזה שאני מעונין להציג היא שבעקבות השתנות החברה  המניעים האנושיים השתנו אף הם: הצדקת הקיום הפך להיות המניע  העיקרי , לצד שמירת הקיום. האדם הפשוט הפך להיות דבורה פועלת , חסרת ערך , ולכן גם אין ערך להורשת הגנים שלה . מאידך המאבק הקיומי שכמעט אין בו צורך , הפך למאבק להצדקת הקיום.

 

 

                                                                             משה עצמון 

עצמון אדריכלים

03-9074242   0544-965569

שתפו אותי בפייסבוק
שתפו אותי בטוויטר
אהבתם?
Please reload

מאמרים אחרונים
Please reload

משה עצמון

כצנלסון 29א', קרית אונו