הסיבה האמיתית לנפילת חניון הברזל

21/09/2016

פרולוג :

קיוויתי שאמצא מאמר כזה בחתימת אחד מנציגי האגודות המקצועיות של המהנדסים והאדריכלים , אבל , כדברי האמרה : "באין ציפור שיר גם עורב יחשב לזמיר"

 

אין ספק שאסון קריסת התקרה בחניון הברזל ייבדק וייחקר  עד תומו ע'י מומחים לנושא.  מדאיג הנושא  מי יבדוק איך  קרה שהמערכת קרסה?   חברת בניה מהטובות במדינה , קונסטרוקטורים מהטופ של הליגה הלאומית, 3 משרדי ניהול ופיקוח מעולים האמורים לבדוק האחד את השני- ובכל זאת – טעות אנוש פשוטה הפילה אותם. ( כן, פשוטה . אין  שום דבר מורכב בתקרה של חניון. ) זה נושא חשוב הרבה יותר. זה אולי המכנה המשותף להרג עובדי בניה , לקירות עקומים , לנזילות , לחריגות מטורפות מהערכת עלויות ומלוחות זמנים – נושאים של שיגרה בענף הבניה.

 

 

יתכן שתכנון ופיקוח לקוי הפילו את התקרה , אבל את המערכת הפילה התפישה שהקריטריון הכלכלי עומד מעל הכל. בשם קריטריון זה אפשר לצפצף על כל היבט אחר . החברה מצדיקה היום כל עיוות  מוסרי , כל התנהגות בלתי הוגנת כאשר הגיבוי הינו כזה.

 

הבטיחות באתרי הבניה הם החלק הנראה  של קרחון כיפוף הידיים בענף הבניה . אינני מתכוון לפועלים הערביים או לעובדים הזרים. את אלה כבר מזמן לא סופרים. תתפלאו. אני מתכוון לעובדה שבשם התורה הכלכלית הצליחו להוריד את ציבור המהנדסים והאדריכלים , הקבלנים,  המפקחים ,ומנהלי הפרויקטים – על בירכיהם. לאיש מקצוע בעל ידע , כשרון ויכולת אין היום שום סיכוי בשוק העבודה הישראלי אם לא ישתף פעולה בכך.

 

אנשי מקצוע , כולם ,ללא יוצא מהכלל , אמורים להיות מחויבים ליושר ולאיכות מקצועית לפני כל מחויבות אחרת. ליזם יש מחויבויות אחרות . הראשונה בהם ,בדרך כלל היא המחויבות הכלכלית, ולכן איש מקצוע העובד בשרות היזם , ומחויב למטרותיו , יעמוד לא פעם בקונפליקט בין המחויבות המקצועית לבין עלויות הביצוע. לאיכות, כידוע יש מחיר, לעיתים גבוה. כל אחד מאתנו , האדריכלים והמהנדסים, עומד בקונפליקטים כאלה מדי יום ביומו. מנושא שכר הטירחה שלו ועד לסוג  חומרי הבניה  ואיכות הביצוע.

 

פעם, לפני עידן ועידנים שכר תכנון הנדסי וארכיטקטוני היה בתעריף קבוע והתחרות הייתה על טיב העבודה , כמקובל ברוב המדינות בעולם. לא עוד. התחרות היום היא מי יתן הנחה גדולה יותר מהתעריף המקובל.  לכאורה מצב בריא , למעשה אתה נותן עדיפות לאיש המקצוע הזריז (לא יפה לכתוב "מרחן") על פני המשקיע .

יזם הגון והוגן יעדיף לבנות באיכות טובה , בחומרים איכותיים העמידים לאורך זמן. יעדיף איכות על רווח מהיר , בידיעה שלטווח הארוך יצליח לבנות מוניטין. ויש היום לא מעט יזמים כאלה . דווקא מבני הציבור , הסובלים ממחסור בתקציבים  ,מובילים את החיפוש אחרי בניה זולה , ומכופפים את אנשי המקצוע וקבלני הבניה לעבוד "על הקצה". אתם קוראים בעיתון על מיעוט מפקחי משרד העבודה ועל תנאי העבודה המחפירים שלהם . אבל לא תשמעו על העובדה שמשרד הפיקוח הפרטי נבחר בגלל שכר הטרחה הנמוך שלו , והאפשרות היחידה שלו לעמוד בכך היא להציב בבניין מפקח האמור לרוץ לעוד שלשה פרויקטים באותו יום.

 

כאן קבור הכלב. אנשי מקצוע שהשוק הצליח לכופף אותם להיות "כלכליים" ולא "מקצועיים ואיכותיים", שוק עבודה הבוחר אנשי מקצוע לא בגלל איכותם אלא בגלל עלותם הנמוכה. והמובילים בכך , כרגיל , הם משרדי הממשלה , הרשויות המקומיות , והחברות הציבוריות. העובדה המעניינת היא שהיזמים הפרטיים , האמורים להחשיב יותר מאחרים את הבניה ה"כלכלית" בונים היום באיכות טובה בהרבה מהבניה הציבורית!  יזמים אלה הפנימו מזמן את העובדה שאיכות טובה הינה קריטריון כלכלי לטווח הרחוק.

 

סיפור קטן ששמעתי מאדריכל : "לפני זמן מה קיבלתי פניה מרכבת ישראל ,כאחד מעשרה משרדים ,להגיש הצעה לתכנון תחנת רכבת. היועץ הכלכלי שפניתי אליו להכנת ההצעה הוריד אותי מזה. אין לך סיכוי. אמר. בתחרות יזכה אדריכל שייתן הנחה של 50% מהתעריף. בעבודה שאתה משקיע אתה  לא מסוגל לעמוד בזה". זה היה לפני מספר שנים. היום זה הסטנדרט.  בשיטה זו מלמדים קבלנים ,מהנדסים ואדריכלים איך למרוח , לרמות, לחפש עמלות מספקים , להתמחות בחיפוש שגיאות של אחרים, ובעיקר – לחפף. כי אי אפשר לעשות עבודה בחצי מחיר ולהיות כלכלי מ בלי לחפף.

 

אכן, בימים האחרונים אפשר היה לקרוא מאמרים הטוענים ששיטת B.O.T.   גורמת לתחרות אשר מביאה חברות לקחת סיכונים המביאים לאסונות.. גם זה כלול בחלק הנראה של הקרחון. היום כל דבר במדינה נעשה על פי הקריטריון הזה והאיכות אינה נכללת בו. בדרך כלל זה נגמר בקירות עקומים, בנזילות ,בצבע מתקלף, ובאחור בלוח זמנים. לפעמים חניון נופל , לפעמים גשר מכביה . ממלא את העיתונים עד השערורייה הבאה.             .            אגב ,לפעמים יש גם הצלחות. אני מסתכל על המעונות החדשים של אוניברסיטת ת'א ( שיכון ובינוי ב-BOT  ) ואני מוריק מקנאה .הצליח להם. מישהו עשה שם עבודה טובה. גם זה קורה . לא כולם נופלים. הבעיה היא שהממוצע דומה יותר לבית ספר גדול שהסתיים זה עתה . המתכנן סיפר לי כי  כשיצא המכרז אמר ליזם (חברה כלכלית של אחת העיריות) – בתקציב שאתה דורש תקבל קבלן רמאי , או פושט רגל, או מרחן. קיבלו את כולם. הראשון ברח לקנדה , השני    פוטר , והשלישי משפץ עכשיו את הפישולים שלו. סיפור אמתי מהחיים.

 

 

                                                                                                                               

אנשי המקצוע למיניהם :רופאים ומהנדסים ,מדענים, נגרים ואינסטלטורים הם  המעמד הבינוני המהווה את עמוד השדרה של כל חברה . הם מהווים את הידע , כושר הייצור והצמיחה במדינה . צריך  לראות את אסון נפילת חניון הברזל כאיתות אזהרה  לקריסת מעמד המתכננים בישראל. לא פחות.

אפילוג :

שלחתי את המאמר למספר מהנדסים בבקשה שיצטרפו לחתימה . כולם הסכימו עם כל מילה אבל סרבו לחתום. מסתבר שאפילו עורבים מפחידים מהנדסים.

 

 

משה עצמון 

                                                                                                                               

אדריכל, לשעבר מרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון

עצמון אדריכלים

03-9074242   0544-965569

כצנלסון 29  קרית אונו

www.atsmon-arch.co.il

שתפו אותי בפייסבוק
שתפו אותי בטוויטר
אהבתם?
Please reload

מאמרים אחרונים
Please reload

משה עצמון

כצנלסון 29א', קרית אונו