בקשת הצטרפות לארגון "שוברים שתיקה"

24/05/2017

(בעקבות המאמר של חמי שלו "דרושים המוני שוברי שתיקה")

 

בתקופה זו  בה מוקעים אנשי שוברים שתיקה כבוגדים ושונאי ישראל , אני רואה לעצמי זכות גדולה להצטרף ולעמוד לצידם במלחמתם לשמירת המוסר , החוק והסדר בכוחות הביטחון. הסרטון המזעזע של השוטרים , המציגים בגאווה לפני ילדי ביס עממי את גבורתם – ארבעה שוטרים עומדים ויורים עשרות כדורים באדם השוכב על הארץ. קוראים לגבורה זאת וידוא הריגה ,מעשה העומד בסתירה לחוק ולמוסר הבינ"ל, מעשה המצדיק את פעולתו של ליאור עזריה ,יורק בפרצופו של הרמטכ"ל ועושה צחוק משופטיו של החיל. המעט שאני יכול לעשות הוא להתייצב לימין ארגון שוברי שתיקה , לתמוך בו, ולתרום את הסיפור הנלעג שהייתי אחד משחקניו. אני מאמין שכל אדם מוסרי חייב  לעשות כמוני ולעמוד לצידו של ארגון  זה .

 

 

כחייל קרבי , שירתתי בתקופה בה צהל היה עדיין צבא לוחם ,אשר מולו עמדו צבאות מצוידים בטנקים, תותחים ומטוסי קרב, ולא ילדות שבידם מספריים. השתתפתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור , וביניהם שרתתי  חדשים רבים במוצבים וסיורים במלחמת ההתשה . באמתחתי סיפורים לא מעטים העשויים להיכלל בעלילות יומני שוברים שתיקה , אך אחד מהם ראוי לדעתי להיחקק בדברי ימי צהל, לצד הילדה עם המספריים:    הפעם הראשונה בה הומצא הרעיון הגאוני של פיצוץ בית מחבל.

 

במלחמת ששת הימים שירתתי כסמל מחלקת סיור גדודית .(מספר הגדוד והחטיבה שמור במערכת..) עם תום הלחימה התמקם הגדוד במשטרת טול כרם , ועל מחלקתנו הוטל לבצע סיורים ליליים לאורך כביש טול כרם- שכם. כשבוע לאחר המלחמה , לקראת תום סיור לילי ,כשעה לפני הזריחה  ,  עברנו דרך הכפר ענתבא , מספר קילומטרים מזרחה מטול כרם. הכביש במקום זה עובר ממש בין בתי הכפר. להפתעתנו- מעט לפני קצה הכפר קטעה את הדממה לפתע ירייה . ירייה אחת בודדת. עצרנו וסרקנו את הסביבה  , אך לא מצאנו דבר. לאחר כשעה של סריקות וחיפושים המשכנו בדרכינו , הגענו לבסיס ומפקד המחלקה דיווח למפקד הגדוד על המקרה.

 

בבוקר הועמס הגדוד על משאיות ותוך זמן קצר הקיף את הכפר. שולחן שדה הועמד בכיכר הראשית וגברי הכפר הועברו אחד אחד לחקירה , הבתים נסרקו, אך לקראת ערב  הסתבר שלא נמצא דבר. מפקד הגדוד נגש למחלקתנו וביקש לדעת איפה בדיוק שמענו את הירייה ומאיזה כיוון. הסיכוי לאתר ירייה בודדת שנשמעה בהפתעה אינו גדול, את בכל זאת נמצא הגבר שהצביע  ואמר- זה הכיוון. המגד הלך בכיוון האצבע , הגיע למבנה , סימן אותו ופקד – לפוצץ. מחלקת החבלה עשתה את עבודתה , המשפחה פונתה והבית פוצץ . עם תום המשימה התארגן הגדוד לנסיעה כאשר מחלקתנו  במאסף. בפאתי הכפר , בדיוק במקום  בו עברנו בפעם הקודמת- נשמעה פעם נוספת – ירייה אחת בודדת.

 

 הסריקה הפעם הייתה עדיין באור יום , כך שלא קשה היה למצוא את הסיבה – "פקקים" של פורים היו מפוזרים על הכביש.

עדות ראיה .

 

 

סמל ראשון משה עצמון

גדוד 121, חטיבה 5

 

משה עצמון 

עצמון אדריכלים

שתפו אותי בפייסבוק
שתפו אותי בטוויטר
אהבתם?
Please reload

מאמרים אחרונים
Please reload

משה עצמון

כצנלסון 29א', קרית אונו